במפגש הועלתה השאלה המרכזית : איך לעצב את הלמידה המתוקשבת כך שתביא להוראה משמעותית?
תוך כדי השיחה עם רפי נשאלו מספר שאלות :
- איך לעצב את הלמידה המתוקשבת כך שתביא להוראה משמעותית?
- איך לעבוד עם המשימה מול התלמידים?
- מהי מידת המעורבות שלי במשימה?
- מה הייתי רוצה להשיג בכל שלב במשימה?
- מהם הקשיים שנתקלתי בהם במהלך ההוראה?
- האם הקשיים ייחודיים למשימה מתוקשבת ?
- כיצד ניתן להתמודד עם הקושי?
ראשית נתתי סקירה מה עשיתי עד כה בסמינריון כמו :
1. סקירה ספרותית
2. בחירת המשימה המתוקשבת .
3. בניית מחוון להערכת התלמידים בביצוע המשימה.
4. שיקולים בבחירת המשימה המתוקשבת תוך כדי הנמקה מהספרות המקצועית מהמאמרים של סלומון וניר גל.
בשלב זה שאל אותי רפי : מה הייתי רוצה לשפר בהוראה שלי?
ותשובתי הייתה שאני אוכל לשלב באופן רציף את טכנולוגיית המיחשוב בהוראה בשל יתרונותיה של טכנולוגיה זו , ושאני מרגישה שאני לא מוכנה לכך. ואז רפי חשף אותי בפני מושג הנקרא : מסוגלות עצמית והפנה אותי לשני ספרים :
"לקראת בית ספר מקוון" אברום רותם , יהודה פלד (2008)
" טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" סלומון
עיצוב ההוראה המתוקשבת :
אני התחלתי ביישום הלמידה המתוקשבת עם תלמידי כיתה ו' הלמידה היא משולבת גם הוראה פרונטאלית, וגם הוראה מתוקשבת , ההוראה הפרונטאלית התמקדה בחשיפת הנושא וסבר מושגים לא מובנים.
מידת המורעבות במשימה
פתחתי פורום לכל שלב ביניים בחקרשת , נתנה שאלה בפורום ועל התלמידים להשיב לשאלה.
מטרת השאלה היא ל"אלץ" את התלמידים לקרוא בתשומת לב. דרך השגת המטרה היא תשובות שהתלמידים מצופים לענות, על-פי התשובות אדע אם המטרה הושגה או לא.
בשלב זה התגלתה בעיה שחלק מהתלמידים העתיקו את מחבריהם תשובות , וחלקם ענו תשובות לא מספקות .
שלב ב' של החקרשת היה שנתתי לתלמידים לבחור את התת נושא אותו הם רוצים לחקור ולנמק את בחירתם. השיקול הנחה אותי במתן חופש הבחירה הוא שאם תלמיד בוחר את הנושא אז המוטיבציה שלו לבצע את העבודה תהיה גבוהה יותר.
בפועל מה שקרה הוא שרוב התלמידים בחרו נושא שהוא מוכר להם והיו נושאים שלא נבחרו כלל, מצב זה גורם "לפספוס" במטרת החקרשת כי רציתי שכל קבוצה תבחר נושא אחר ובסוף כל קבוצה תציג את התת נושא שלה ואז תהיה חשיפה של כל הנושא .
מדיון שנעשה במפגש שלי עם רפי הגענו למסקנה שמצב זה אינו אופייני למשימה מתוקשבת בלבד אלה יכול להיווצר גם בהוראה "רגילה", לא מתוקשבת.
כדי להתגבר על קושי זה היה צריך לחלק את הנושא בצורה אחרת כך שכל קבוצה תחקור נושא אחר.
השלב הבא שאני אעשה : אני אלמד את הנושא עם קבוצת תלמידים אחרת כאשר עיצוב הלמידה יהיה שונה הפעם :
- בחירת המשימה תהיה מושכלת יותר והיא לא תנתן באופן חופשי.
- הכתיבה בפורום – אני צריכה לחשוב כיצד לעשות זאת כך שתלמידים לא יעתיקו אחד מהשני.
תוך כדי השיחה עם רפי נשאלו מספר שאלות :
- איך לעצב את הלמידה המתוקשבת כך שתביא להוראה משמעותית?
- איך לעבוד עם המשימה מול התלמידים?
- מהי מידת המעורבות שלי במשימה?
- מה הייתי רוצה להשיג בכל שלב במשימה?
- מהם הקשיים שנתקלתי בהם במהלך ההוראה?
- האם הקשיים ייחודיים למשימה מתוקשבת ?
- כיצד ניתן להתמודד עם הקושי?
ראשית נתתי סקירה מה עשיתי עד כה בסמינריון כמו :
1. סקירה ספרותית
2. בחירת המשימה המתוקשבת .
3. בניית מחוון להערכת התלמידים בביצוע המשימה.
4. שיקולים בבחירת המשימה המתוקשבת תוך כדי הנמקה מהספרות המקצועית מהמאמרים של סלומון וניר גל.
בשלב זה שאל אותי רפי : מה הייתי רוצה לשפר בהוראה שלי?
ותשובתי הייתה שאני אוכל לשלב באופן רציף את טכנולוגיית המיחשוב בהוראה בשל יתרונותיה של טכנולוגיה זו , ושאני מרגישה שאני לא מוכנה לכך. ואז רפי חשף אותי בפני מושג הנקרא : מסוגלות עצמית והפנה אותי לשני ספרים :
"לקראת בית ספר מקוון" אברום רותם , יהודה פלד (2008)
" טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" סלומון
עיצוב ההוראה המתוקשבת :
אני התחלתי ביישום הלמידה המתוקשבת עם תלמידי כיתה ו' הלמידה היא משולבת גם הוראה פרונטאלית, וגם הוראה מתוקשבת , ההוראה הפרונטאלית התמקדה בחשיפת הנושא וסבר מושגים לא מובנים.
מידת המורעבות במשימה
פתחתי פורום לכל שלב ביניים בחקרשת , נתנה שאלה בפורום ועל התלמידים להשיב לשאלה.
מטרת השאלה היא ל"אלץ" את התלמידים לקרוא בתשומת לב. דרך השגת המטרה היא תשובות שהתלמידים מצופים לענות, על-פי התשובות אדע אם המטרה הושגה או לא.
בשלב זה התגלתה בעיה שחלק מהתלמידים העתיקו את מחבריהם תשובות , וחלקם ענו תשובות לא מספקות .
שלב ב' של החקרשת היה שנתתי לתלמידים לבחור את התת נושא אותו הם רוצים לחקור ולנמק את בחירתם. השיקול הנחה אותי במתן חופש הבחירה הוא שאם תלמיד בוחר את הנושא אז המוטיבציה שלו לבצע את העבודה תהיה גבוהה יותר.
בפועל מה שקרה הוא שרוב התלמידים בחרו נושא שהוא מוכר להם והיו נושאים שלא נבחרו כלל, מצב זה גורם "לפספוס" במטרת החקרשת כי רציתי שכל קבוצה תבחר נושא אחר ובסוף כל קבוצה תציג את התת נושא שלה ואז תהיה חשיפה של כל הנושא .
מדיון שנעשה במפגש שלי עם רפי הגענו למסקנה שמצב זה אינו אופייני למשימה מתוקשבת בלבד אלה יכול להיווצר גם בהוראה "רגילה", לא מתוקשבת.
כדי להתגבר על קושי זה היה צריך לחלק את הנושא בצורה אחרת כך שכל קבוצה תחקור נושא אחר.
השלב הבא שאני אעשה : אני אלמד את הנושא עם קבוצת תלמידים אחרת כאשר עיצוב הלמידה יהיה שונה הפעם :
- בחירת המשימה תהיה מושכלת יותר והיא לא תנתן באופן חופשי.
- הכתיבה בפורום – אני צריכה לחשוב כיצד לעשות זאת כך שתלמידים לא יעתיקו אחד מהשני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה