תיעוד מפגש מתאריך 24.06.09

במפגש הועלתה השאלה המרכזית : איך לעצב את הלמידה המתוקשבת כך שתביא להוראה משמעותית?
תוך כדי השיחה עם רפי נשאלו מספר שאלות :
- איך לעצב את הלמידה המתוקשבת כך שתביא להוראה משמעותית?
- איך לעבוד עם המשימה מול התלמידים?
- מהי מידת המעורבות שלי במשימה?
- מה הייתי רוצה להשיג בכל שלב במשימה?
- מהם הקשיים שנתקלתי בהם במהלך ההוראה?
- האם הקשיים ייחודיים למשימה מתוקשבת ?
- כיצד ניתן להתמודד עם הקושי?
ראשית נתתי סקירה מה עשיתי עד כה בסמינריון כמו :
1. סקירה ספרותית
2. בחירת המשימה המתוקשבת .
3. בניית מחוון להערכת התלמידים בביצוע המשימה.
4. שיקולים בבחירת המשימה המתוקשבת תוך כדי הנמקה מהספרות המקצועית מהמאמרים של סלומון וניר גל.

בשלב זה שאל אותי רפי : מה הייתי רוצה לשפר בהוראה שלי?
ותשובתי הייתה שאני אוכל לשלב באופן רציף את טכנולוגיית המיחשוב בהוראה בשל יתרונותיה של טכנולוגיה זו , ושאני מרגישה שאני לא מוכנה לכך. ואז רפי חשף אותי בפני מושג הנקרא : מסוגלות עצמית והפנה אותי לשני ספרים :
"לקראת בית ספר מקוון" אברום רותם , יהודה פלד (2008)
" טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" סלומון


עיצוב ההוראה המתוקשבת :

אני התחלתי ביישום הלמידה המתוקשבת עם תלמידי כיתה ו' הלמידה היא משולבת גם הוראה פרונטאלית, וגם הוראה מתוקשבת , ההוראה הפרונטאלית התמקדה בחשיפת הנושא וסבר מושגים לא מובנים.
מידת המורעבות במשימה
פתחתי פורום לכל שלב ביניים בחקרשת , נתנה שאלה בפורום ועל התלמידים להשיב לשאלה.
מטרת השאלה היא ל"אלץ" את התלמידים לקרוא בתשומת לב. דרך השגת המטרה היא תשובות שהתלמידים מצופים לענות, על-פי התשובות אדע אם המטרה הושגה או לא.
בשלב זה התגלתה בעיה שחלק מהתלמידים העתיקו את מחבריהם תשובות , וחלקם ענו תשובות לא מספקות .
שלב ב' של החקרשת היה שנתתי לתלמידים לבחור את התת נושא אותו הם רוצים לחקור ולנמק את בחירתם. השיקול הנחה אותי במתן חופש הבחירה הוא שאם תלמיד בוחר את הנושא אז המוטיבציה שלו לבצע את העבודה תהיה גבוהה יותר.
בפועל מה שקרה הוא שרוב התלמידים בחרו נושא שהוא מוכר להם והיו נושאים שלא נבחרו כלל, מצב זה גורם "לפספוס" במטרת החקרשת כי רציתי שכל קבוצה תבחר נושא אחר ובסוף כל קבוצה תציג את התת נושא שלה ואז תהיה חשיפה של כל הנושא .
מדיון שנעשה במפגש שלי עם רפי הגענו למסקנה שמצב זה אינו אופייני למשימה מתוקשבת בלבד אלה יכול להיווצר גם בהוראה "רגילה", לא מתוקשבת.
כדי להתגבר על קושי זה היה צריך לחלק את הנושא בצורה אחרת כך שכל קבוצה תחקור נושא אחר.
השלב הבא שאני אעשה : אני אלמד את הנושא עם קבוצת תלמידים אחרת כאשר עיצוב הלמידה יהיה שונה הפעם :
- בחירת המשימה תהיה מושכלת יותר והיא לא תנתן באופן חופשי.
- הכתיבה בפורום – אני צריכה לחשוב כיצד לעשות זאת כך שתלמידים לא יעתיקו אחד מהשני.

לרפי שלום,
בדרך כלל בכיתה כשאני נותנת משימה כלשהיא לאו דווקא מתוקשבת אני לא שואלת את עצמי כל-כך הרבה שאלות , בדרך כלל ההנחיות מסתמכות על אינטואיציה ועל ניסיון שצברתי עם השנים. השאלות שלך לעיתים מתסכלות אותי כי אתה מכריח אותי ל"פשפש" בהליכים מחשבתיים ולעשות חשיבה רפלקטיבית וזה לא קל כי לא הורגלתי לעבוד כך.
לכן נוח לי לענות על השאלות שלך למרות התסכול.
בתחילה חשבתי לתת לקבוע לכל תלמיד או זוג תלמידים את נושא החקר אך במחשבה שנייה החלטתי לתת להם לבחור משתי סיבות עיקריות :
א. אני מאמינה שמשימה שהתלמיד בוחר בעצמו הוא יעשה אותה ביותר מוטיבציה
ב. לתת לתלמידים הזדמנות לקרוא את ההנחיות ואת המידע המציג כל משימה כדי שהבחירה שלהם תהיה יותר מושכלת.

- הזמן שהקציתי לתלמידים לצורך זה הוא שבוע.

לרפי שלום , עברתי על התגובה שלך לגבי הרשומה מתאריך יום ראשון 31 מאי 2009
דו"ח התקדמות בסימנריון.
לחלק מההערות שלך התייחסתי ברשומה הקודמת כמו :
- דיאלוג עם התלמידים : נערך דיון בכיתה על נושא זיהום סביבתי
- מחוון – הצגתי אותו ברשומה הקודמת

ולהערות האחרות :

ההתלבטויות שהיו לי לגבי ההנחיות למשימה הם : האם להסביר שלב אחד לתת לתלמידים לעבוד ואחר כך לעבור לשלב השני וכן הלאה, אך זנחתי רעיון זה כיון שרציתי שקודם התלמידים יראו את כל המשימה בשלמותה , ידעו מה נדרש מהם ואחר כך יתחילו בעבודה.
תחילה נערך דיון כפי שכתבתי ברשומה הקודמת לאחר מכן הצגתי את הדף הראשי של המשימה כדי שהתלמידים יכירו אותה הראיתי לתלמידים את מרכיבי המשימה השונים.
כל תלמיד צריך היה לבחור לו נושא ולחקור עליו, חלק מהתלמידים העדיפו לעבוד בזוגות בתהליך החקר , אפשרתי לתלמידים שהיו מעוניינים לעבוד בזוגות לעבוד יחד כיון שזו הפעם הראשונה שתלמידים מתנסים במשימה מתוקשבת וחשבתי שתלמידים שביקשו לעבוד בזוגות יהיה להם יותר בטחון.
את החלק הראשון של המשימה התלמידים עשו בכיתה. בשלב מאוחר יותר כאשר יתחיל תהליך החקר הם יעשו את העבודה גם בבית , כרגע המשימה שנתנה לתלמידים היא לבחור נושא לחקר מתוך הנושאים המופיעים במשימה ולנמק את בחירתם.
כרגע התלמידים בתחילת תהליך החקר לכן להרבה מההיערות שהערת אין לי כרגע תשובה.
בשבוע האחרון התלמידים לא התקדמו במשימה מאחר והיו בטיול שנתי וכן היה אירוע בית-ספרי ותלמידים היו בחזרות.
יש לי חשש שרק חלק קטן מהתלמידים אם בכלל יצליח לסייםאת המשימה מאחר ומדובר בתלמידים בכיתה ו' והחלו חזרות למסיבת סיום. לקח לי כ-6 שיעורים עד שהגעתי לשלב בו תלמידים רק בוחרים נושא(פרטתי ברשומה הקודמת).

יישום המשימה המתוקשבת

במהלך החודש האחרון התחלתי את יישום המשימה המתוקשבת "טיפול בפסולת" בכיתה.
בשלב ראשון העליתי את המשימה לאתר הבית-ספרי בסיוע המורה למחשבים כי אני לא יודעתי להעלות את האתר. במשימה יש ששה תתי נושאים לכל תת נושא פתחתי פורום ובכל פורום כתבתי שאלה לדיון. בפורום התלמידים יכולים לשאול שאלות להביע דעות ולהעיר הערות.
הקשיים שהו לי בשלב זה הם בעיקר טכניים :
העלאת המשימה לאתר הבית ספרי
פתיחת הפורומים לכל שלב במשימה

על מנת להתגבר על קשיים אלה נעזרתי במורה למחשבים.
תהליך ההוראה :
קבוצת הלימוד : תלמידי כיתות ו
תחום דעת : מדע וטכנולוגיה
שלבי ההוראה :
שיעור מספר 1- מטרת השיעור הצגת הבעיות הסביבתיות
נערך דיון פרונטאלי בכיתה מהן הבעיות הסביבתיות הידועות לכם ?
התשובות שהתקבלו :
זיהום אוויר – התלמידים נחשפו לבעיית הזיהום אוויר בעבר כאשר למדנו את הנושא ייצור החשמל בתחנות כוח. ואף עשו עבודות בנושא, כאשר הושם דגש על גורמי הזיהום ודרכים להקטנת הזיהום.
זיהום מים- גם לבעיה זו נחשפו התלמידים בעבר כאשר למדנו את נושא המים ונערך דיון על גורמי הזיהום ודרכים להקטנת הזיהום.
הצטברות פסולת – התלמידים ציינו את הצטברות הפסולת בדיון שאלתי : איזו פסולת מוצקה מצטברת :
התשובות שהתקבלו :
- בקבוקים
- שקיות ניילון
- סוללות
- אריזות של מוצרים
- שאריות מזון
- גרוטאות של מוצרי חשמל ומכוניות ועוד
לאחר מכן בקשתי מהתלמידים לערוך דיון בקבוצה ויציעו דרכים להתמודדות עם בעיית הפסולת המוצקה וכל קבוצה אמורה להציג את הדרכים שהיא מציעה, התשובות שהתקבלו היו בעיקר מיחזור ושימוש חוזר.
שיעור מספר 2 : טיפול בפסולת מוצקה
השיעור התקיים בחדר מחשבים – הצגתי את הבעיה של הצטברות הפסולת המוצקה ולאחר מכן אמרתי לתלמידים שאת הטיפול בפסולת המוצקה הם יחקרו באופן עצמאי בעזרת ההנחיות שמופיעות במשימה אותה הצגתי על המסך. בשלב זה עברנו על כל שלבי המשימה :
המבוא
המשימה
התהליך
מקורות המידע
הערכה
סיכום
הצגתי את הפורום ובו אמרתי לתלמידים שבפורום הם אמורים להתייחס לשאלות הדיון בכל שלב במשימה המתוקשבת וכן להעלות שאלות משלהם ולהתייחס לתשובות של חבריהם.
בשלב זה בקשתי מהתלמידים להתייחס למבוא בלבד.
שאלות הדיון במבוא :
· מהי הבעיה בטכסט?
· מהם הפתרונות לבעייה המוצגות בטכסט?
· הייתי רוצה לדעת
התשובות שהתקבלו לגבי השאלה מהי הבעיה בטכסט?
- הבעיה בטקסט היא שאנשים יותר ויותר קונים מוצרים וזורקים אותם ונהיה יותר פסולת
- אין איפו להשים את הפסולת ויש יותר מדי פסולת
- שאנשים קונים יותר ויותר מוצרים ונוצר פסולת רבה.
- הבעיה שיש בקטע היא - 2.בעיות הפסולת הגיעה לרמת משבר והסביבה על סף התמוטטות
- כמות הפסולת גדולה וגם כך האוכלאסיה

התשובות שהתקבלו לגבי הפתרונות:
- צריך לעשים את הפסולת בתוך הפח ואם לא מקבלים כנס
- לא לזרוק פסולת לריצפה .להשים פחים ליד מקומות שיש זבל
לישרוף את הפסולת כי אנחנו חייבים!!
לגבי הסעיף השלישי – מה הייתי רוצה לדעת
אף אחד מהתלמידים לא השיב תשובה רלוונטית .
- הוא מעורר בי : שאנשים שזורקים צריכים לזרוק פחות ולא ללכלך את הסביבה.
- השאלות המעוררות בי בטקסט הם:שאנשים קונים וקונים ונהיה הרבה פסולת וזה גורם לזיהום רב.


הערות לשלב זה :
- הייתה היענות של 11 תלמידים לשאלות 1, 2, לשאלה 3 הייתה היענות מעטה ואם הייתה היא לא הייתה רלוונטית לשאלה.
- תלמידים לא התייחסו לתשובות חבריהם ולא הגיבו אחד לשני
- תלמידים מסוימים העתיקו את אותם תשובות שחבריהם כתבו.
- תלמידים עבדו רק בשיעור ואף אחד מהם לא המשיך בבית.

שיעור מספר 3 : דיון במליאההסבר המושג " פיתוח בר קיימה "

בשיעור זה קראנו יחד את המבוא והתייחסנו למושג "פיתוח בר קיימה"
שפירושו :
פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי ללא פגיעה באפשרויות של הדורות הבאים לענות על צרכיהם.
בדיון נתנו דוגמאות של שימוש במשאבי טבע בהווה שהם צורכי הדור הנוכחי כגון :
מים
מתכות
צמחיה
סלעים
אויר
וכיצד נוכל להשתמש במשאבי הטבע מבלי לפגוע בהם כך שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהם.
שיעור מספר 4 – סיכום העבודה
הצגתי בפני התלמידים את הדרך בה עליהם לסכם את העבודה :
מה לכתוב בעבודה?
1. 1. שער: הצגת הנושא + שמות המגישים + תאריך ההגשה.
2. 2. מבוא:הגדירו מהי הבעיה של הפסולת המוצקה, תארו את המצב בישראל היום ומהם הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך.
3. 3. גוף העבודה:
הציגו את הדרכים הקיימות לטיפול בפסולת מוצקה ורשמו איזו דרך בחרתם להציג בעבודתכם.
תארו כיצד מתבצע הטיפול בפסולת ע"פ הדרך שבחרתם.
פרטו מהו שכיחות השימוש בשיטה זו בישראל ובעולם.
הסבירו מהם היתרונות והחסרונות שבשיטה המתוארת על ידכם.
נקטו עמדה מנומקת האם אתם תומכים בשיטת טיפול זו, הסבירו מדוע ?
4. 4. סיכום:כתבו מה תרמה לכם העבודה?
5. 5. ביבליוגרפיה:
פרטו את רשימת מקורות העזר , כולל מקורות אינטרנטיים.
ודנו בכל סעיף וסעיף , על מנת שהתלמידים ידעו מה מצופה מהם.
שיעור מספר 5 : הערכת העבודה
כבר בשלב זה העדפתי שהתלמידים ידעו על-פי מה הם מוערכים על מנת שידעו על-מה לשים את הדגש בעבודתם.
הערכה , הצגתי בפני התלמידים את המחוון על-פיו הם יוערכו . המחוון מופיע במשימה עצמה. נערך דיון על כל סעיף במחוון.
המחוון מופיע בקישר זה :
http://www.tzafonet.org.il/kehil/pais/sviva/evaluation.htm

שיעור מספר שישי - בחירת המשימה
התלמידים הופנו לתהליך בו עליהם לבחור את השיטה לטיפול בפסולת אותה הם רוצים לחקור.מתוך השיטות הבאות
ולנמק את בחירתם.

- הפחתה במקור
- שריפת פסולת
- מיחזור
- שימוש חוזר
- הטמנה

הקשיים :
- אין לי שעה מוגדרת במערכת לקיום שיעור עם כל הכיתה בחדר המחשבים. כאשר חדר המחשבים פנוי ובמקביל יש לי שיעור במערכת אני מורידה את הכיתה לחדר מחשבים.
- תלמידים אינם מורגלים להגיב לאחרים.
- לא לכל התלמידים יש מחשב בבית.
- אני שוקלת לעבוד בקבוצות קטנות בשעות הפרטניות שבחלקן חדר המחשבים פנוי.


ולנמק את בחירתם